זה לא כואב

הורים רבים היום מקפידים לבדוק היטב כל דבר שהם נותנים לתינוקם הרך. טועמים את החלב לפני הגשתו, בודקים היטב את חום המים באמבטיה לפניו, ואף טועמים ובודקים תרופות ותוספים לפני שמגישים אותם לעולל הרך. נסו לדמיין בעצמכם חיתוך בסכין באיבר המין שלכם (גברים ונשים כאחד). האם דעתכם סובלת בכלל את המחשבה כי הפעולה "לא כואבת"? כי זה רק "חיתוך קטן"? משול הדבר למריטת שערה תועה או קילוף ציפורן רופפת? וזכרו כי אין מדובר בפציעה שטחית בלבד באמצעות סכין, אלא בהסרה אנטומית מלאה של חלק מהאיבר. האם המחשבה ש"זה לא כואב" עדיין נשמעת סבירה לדעתכם?

לרפואה המודרנית ישנן דרכים מדעיות למדידת כאב, ואלו יכולות לתת מדד אובייקטיבי גם לגבי מטופלים שאין להם יכולת להביע את כאבם באופן מילולי. אחד המדדים המקובלים לכאב בעולם הרפואה הוא ריכוז הקורטיזול בדם. ריכוז הקורטיזול עולה בעת ביצוע מילה ללא אלחוש פי שלושה או ארבעה ביחס לרמתו המקורית. הדופק של תינוק הנימול ללא אלחוש יכול להתגבר בכ-55 פעימות לדקה.

מחקר אחר בדק את תדירות קול צווחותיו של התינוק בשעת מילתו. תדירות הקול נחשבת למדד אמין למידת המצוקה שחווה התינוק.

בכי רגיל של תינוק המעיד על רעב, עייפות או גזים מגיע לתדר של עד כ-440 הרץ. בשעת החיתוך עלה תדר הקול של התינוקות הצווחים ל-550 הרץ ובשלב בו המוהל מקלף את העור באמצעות ציפורניו עלתה תדירות הצווחות ל-730 הרץ - החזקה ביותר שתינוק מסוגל להפיק המעידה על מצוקה קיומית של ממש.