הספרות המדעית כלל לא מצביעה על מועד כזה, ולא קיימת כל המלצה לערוך טיפולים רפואיים אחרים כלשהם דווקא ביום השמיני.

​

התורה נוקבת במועד ספציפי ו"בל-יעבור" לביצוע ברית המילה על מנת שלא לאפשר להורים החוששים לדחות בכל פעם את המעשה "למחר" או "ליום אחר" ולהתמסמס בסופו של דבר. ההלכה אף מחמירה מאוד במועד זה ומחייבת את שמירתו ברוב המקרים גם במקרה שצריך לקיים את הברית בשבת או ביום הכיפורים.

​

נראה כי ברור הן לכותבי התורה והן למפרשיה, כי כל הקלה בחומרתו של המועד עלולה להביא ל"מדרון חלקלק" שיביא הורים רבים שלא לבצע את ההליך כלל.

​

הרמב"ם אף מציע כי בגיל זה הפעולה קלה יותר עבור ההורים משום שאינם אוהבים עדיין את תינוקם כמו ילד בן שנה או בן שש, ונמוך יותר הסיכוי ש"יחוסו" עליו מפאת אהבתם אותו. הרמב"ם טוען כי אם היה על ההורים לבצע מעשה זה כעבור שנתיים או שלוש - זה היה מחייב את ביטול המצווה בגלל חמלת האב.