המשפחה לא תקבל את זה

זוגות רבים מסבירים את החשש התאורטי שלהם בטיעונים כגון "המשפחות שלנו דתיות" וכו' (ומוסווה בטיעון זה: המשפחות כן, אך אנחנו לא). הניסיון של קה"ל מלמד כי דווקא משפחות דתיות מקבלות את העניין לעיתים בשוויון נפש. עבור המשפחה הדתית, ייתכן שברית המילה איננה אלא מצווה נוספת שאינכם מקיימים, ממש כמו הכשרות, השבת או כל מצווה אחרת. נראה שדווקא משפחות חילוניות ומסורתיות, הרואות לעיתים את מצוות המילה כ"מצווה היחידה שאנחנו טורחים לקיים" רואות ב"הפרתה" הפיכה של סדרי בראשית ומשבר גדול.

חיוכו שובה הלב והמראה השברירי של התינוק הקטן עושים את שלהם, ואף אותם מתנגדים מתרככים למראה התינוק

מתחילים להטיל ספק בצורך לפגוע בו ולהכאיב לו. המלצתנו הכללית היא, להימנע מהצפת הנושא זמן רב לפני הלידה, כשהתינוק הוא

עדיין ישות תאורטית ובלתי מוחשית.

הורים שכבר הודיעו, ברמה כזאת או אחרת, שאין בכוונתם למול את הרך הנולד (שכבר נולד, או שעדיין בבטן), נתקלים לעיתים בתגובות חריפות מצד המשפחה. התגובות יכולות לעיתים להיות חוסר שביעות רצון והבעת מחאה, האשמות שונות ("איך חינכנו אותך?", "אתם לא יהודים?", "אפילו את המצווה הזו?"), שימוש בשלל הסיבות והתירוצים המשמשים את ההורים המלים ("הוא יהיה חריג", "יצחקו עליו בצבא"), וכלה באיומים מפורשים על "החרמת" הרך הנולד, ניתוק הקשר עם "ההורים הסוררים" ואף הפעלת סנקציות כלכליות ואחרות.

הבשורה כי בקרוב ייוולד במשפחה בן שלא יובא "בבריתו של אברהם אבינו" עלולה להיות קשה עבור הסבא והסבתא המיועדים. הגורמים לכך רבים. ראשית, דור זה גדל במציאות שבה אין כלל להרהר אחרי מצוות המילה, ואכן, בדור זה, הקפידו על המנהג גם אחרוני החילונים. הבשורה הזו, במידה רבה, שוברת מוסכמות עבורם. סיבות נוספות הן חבויות ומורכבות יותר: בן נימול, המבשר להוריו כי אין בכוונתו למול את נכדם העתידי, בעצם גם קורא תיגר על הוריו שלו ועל מעשיהם. הוא בעצם טוען בפניהם כי הם פגעו בו והשחיתו את גופו, ובהימנעות זו מבקש האב לתקן את מעשי הוריו.

האם אתם בכלל מסוגלים לדמיין את עצמכם במעמד ביצוע החיתוך עצמו, עושים דבר המנוגד לחלוטין לרצונכם ופוגעים בצורה משמעותית בבנכם, הזקוק להגנתכם, למען "שלום בית"?

אל קה"ל הגיעו לאורך השנים מאות רבות של סיפורים דומים. מתוכם, זכורים בקה"ל רק שני מקרים שבהם האיום הפך ממשי בסופו של יום, והמשפחה הקרובה אכן הפעילה סנקציה קשה כנגד ההורים והתמידה בכך לאורך זמן. בכל שאר המקרים, מראה הנכד הרך והמקסים שבה את לב הסבתא המאיימת, והסערה שככה כעבור שבועות או חודשים אחדים.

על פי רוב, הלחץ מצד המשפחה פוחת בצורה ניכרת כבר בחלוף היום השמיני. כשקרובי המשפחה מבינים שההורים איתנים בדעתם ואינם מתכוונים לחתוך את הילד עקב הפעלת לחץ, העניינים בדרך כלל חוזרים למסלולם. כשם שאתם לא מעוניינים לחרב את הקשרים המשפחתיים על קצהו של ילד - כך, כנראה, גם המשפחה.