הטענה הראשונה היא שאם לא נמול את ילדנו, זו רק שאלה של זמן עד שיתייצב בפנינו ויבקש לעבור ברית מילה ו"להיות כמו כולם".

הניסיון של קה"ל מלמד כי אחוז זעום ביותר מהילדים השלמים שוקלים ברצינות לעבור את התהליך. מרביתם מזועזעים בכלל מהרעיון של חיתוך חלק מאיבר המין ומודים להוריהם שחסכו זאת מהם.

​

הטענה השגויה השנייה היא כי בגיל מבוגר ההליך יצריך ניתוח. הטענה אמנם נכונה, אך הפגם בה הוא התפישה השגויה כי חיתוך העורלה בגיל רך איננו ניתוח. זהו אמנם ניתוח שרבים בוחרים לבצע באולם שמחות ולא במרפאה מסודרת, וככל הנראה הניתוח היחיד שרבים בוחרים לבצע ללא כל אלחוש וע"י אדם שכלל לא הוסמך לעסוק ברפואה, לא כל שכן לבצע ניתוחים. כל אלו מביאים אנשים לסברה השגויה כי התהליך איננו ניתוח.

​

למילה בגיל מבוגר ישנם מספר יתרונות משמעותיים: ראשית, ככל ניתוח פלסטי אחר, מומלץ שלא לבצע את ההליך לפני גמר תהליך הגדילה (ממש כמו הגדלת חזה, קעקוע, או אפילו הסרת שיער בלייזר).

חיתוך לאחר גמר תהליך הגדילה מאפשר ביצוע מדויק הרבה יותר בהשוואה לאיבר קטנטן, ומאפשר להימנע מחיתוך יתר ומ"עודפי עורלה".

​

יתרון נוסף הוא יכולת לתקשר עם המטופל. אדם בוגר יודע לבטא את כאבו, יודע להתריע אם משהו איננו כשורה, ויודע לעשות שימוש מושכל ומידתי במשככי כאבים ולהתאימם למצבו.